לאחרונה הדגש על החיטוי והעיקור תופס מקום נכבד במקצוע שלנו, חוקי משרד הבריאות ברורים מאוד וחשוב לשים לב כשמנהלים קליניקה עם לקוחות לשמור על כלים סטריליים ונקיים.
אז למה בעצם אנחנו חייבות לעקר את הכלים שלנו אם בעצם כבר העברנו אותם בתהליך חיטוי?
תשובה ראשונה היא- שמשרד הבריאות נתן נהלים חד משמעים למספרות ומכוני יופי ולפי הכללים אנחנו חייבים לחטאות את הכלים ולעקר אותם.
תשובה יותר מפורטת היא, שאין לנו מושג מי יושב לנו על כיסא הטיפולים ואיזה מחלות הוא נושא איתו וחיטוי בברבסייד אינו מספיק כי יש חיידקים ובקטריות שניתן להשמיד רק בדרגת חום גבוהה מאוד.
האם זה מסוכן להעביר כלי מלקוח ללקוח?
ניתן דוגמא שתסביר את גודל המשמעות של חיטוי ועיקור:
מתיישבת לקוחה למניקור והיא נשאית של איידס, יכול מאוד להיות שהיא בעצמה אינה יודעת שהיא חולה באיידס. גזרנו לה את העור וכמו שקורה הרבה פעמים במניקור פצענו אותה וטיפת דם מזערית נגעה בצבתית.
יום למחרת גזרנו עם הצבתית לקוחה נוספת, הסרנו תאים מתים עם הצבתית וגם היא טיפ-טיפה נפצעה. הדבקנו אותה באיידס!
לכן המשמעות של חיטוי ועיקור היא כבדת משקל ולא נזלזל בה.